במאמר זה, נדון במיקום לוח החלוקה במבנים שונים, תוך התחשבות במושג "מרכז עומסי חשמל". ייתכן שהמושג מוכר למתכננים רבים, במיוחד בתעשייה, אך יישומו במבנים פרטיים ובמוסדות ציבוריים יכול להוות את ההבדל בין תכנון יעיל ובין בזבוז משאבים.
בעת תכנון אספקת החשמל בתעשייה, נעשה לעיתים שימוש במושג "מרכז העומס". במילים פשוטות, מדובר בנקודה במפעל או במבנה, שבה ממוקמת תחנת המשנה כדי להבטיח שהעלות הכוללת של הנחת כל הכבלים תהיה מינימלית. ייתכן וזה נשמע כמו רעיון פשוט אך יעיל, ולכן כדאי לבחון את יישומו גם בתכנון דירות ובתים פרטיים.
לדוגמה, לבני מותקן ארון החשמל בכניסה לדירה שלו, בעוד אצלי לוח החשמל ממוקם בין הסלון לאחד החדרים. מה ניתן ללמוד מחוק החשמל? סעיף 27א קובע שבמיתקן דירתי, הלוח חייב להיות ממוקם בתוך הדירה, או בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה, בתנאי שהלוח מוגן מפני חדירת מים. כמו כן, הלוח חייב להיות מסוג II, כלומר עם בידוד כפול או מוגבר.
לאחרונה, בבדיקה שערכתי בגני ילדים באחת הערים הגדולות, שמתי לב שהמיקום של לוח החשמל לא תמיד נמצא במרכז עומסי החשמל. במקרים רבים, המיקום לא היה אופטימלי, מה שהוביל לעלויות גבוהות ולבזבוז משאבים.
פרסום
האם הגיוני למקם את לוח החשמל קרוב ככל האפשר למרכז העומס? חישובים מראים כי במקרים רבים, המיקום האופטימלי יהיה בין המטבח לשירותים, וקרוב יותר למטבח. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את מראה הלוח והתאמתו למקום.
הרעיון של "מרכז עומסים" אינו מוגבל לדירות בלבד. ניתן ליישם אותו גם במוסדות ומחלקות רבות, כגון יחידות צה"ל, בתי ספר, ועוד. ברוב המקרים, העומס המשמעותי ביותר הוא מזגנים, ולעיתים הם ממוקמים בצד אחד של המבנה או על הגג, דבר שיש לקחת בחשבון בתכנון.
בסיכום, יש מקום לשקול את יישום מושג "מרכז עומסי חשמל" בתכנון לוחות חלוקה לא רק בתעשייה, אלא גם במבנים פרטיים ובמוסדות ציבוריים. יישום נכון יכול להוביל לחיסכון בעלויות, לשיפור היעילות ולאמינות גבוהה יותר של מערכת החשמל.
MASTAQ
פרסום
