התנגדות לעיקרון ׳תוכנית אחת בוועדה אחת׳
עקרון מנחה מרכזי בפרק זה הוא ‘תכנית אחת בוועדה אחת,‘ המקנה לוועדה שתקום את מירב הסמכויות, כך שברוב המכריע של המקרים, היא תוסמך לאשר תכנית בסמכותה, ללא צורך באישור של מוסד תכנון נוסף.
לקראת דיון המועצה הארצית בחוק תקומה, פרסם מרכז השלטון האזורי, המרכז פעילותן של 54 מועצות אזוריות, בתחומי ישראל ויהודה ושומרון, את התייחסותו לפרק המתייחס לסוגיית תכנון ובנייה. מרכז השלטון האזורי, בראשות שי חג׳ג׳, ראש המועצה האזורית מרחבים, קובע כי מדובר ב“רפורמה מרחיקת לכת, אשר מבקשת לייצר מוסד תכנון אקס טריטוריאלי לדיני התכנון הקיימים בישראל, אשר לו סמכויות כמעט בלי מוגבלות ושהרכבו נתון לשינוי בהתאם לאקלים הפוליטי.“
פרסום
נקודת המוצא של חוות הדעת של מרכז השלטון האזורי, היא שהחוק מקפח את הרשויות המקומיות באזור הפגוע: “הפרק הנוגע לתכנון ובנייה בהצעת החוק מנותק לחלוטין מהרשויות המקומיות והיישובים, מפקיע מהם את סמכויות התכנון והרישוי ואינו מותיר להם פתחון פה, אפילו לא באמצעות ערר, תוך שהוא מעניק סמכויות כמעט בלתי מבוטלות ובלתי ניתנות לריסון לוועדה חדשה שמורכבת כמעט כולה, למצער ברוב ניכר, למשרדי ממשלה שאפילו הרכבם אינו קבוע מראש. מה שמייצר אפשרות לוועדה המורכבת מנציגי משרדי ממשלה שאין להם כל נגיעה בתכנון, במקרה הטוב, ופתח להפעלת לחצים ולעסקנות פוליטית, במקרה הפחות טוב.“
מרכז השלטון האזורי מסתייג מנוסח החוק המקודם עתה, שלא מגדיר את גבולות חבל תקומה ומשאיר אותם לשיקול דעתו של שר הפנים. גבולות החבל המוצעים ע“י מרכז השלטון האזורי הם: “העיר שדרות, המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון וישובים הממוקמים עד 7 ק“מ מן הגבול. כן יכללו בחבל תקומה יישובי מועצה אזורית אשר למעלה מ-50% מיישוביה כלולים במרחק 7 ק“מ מהגבול.“ חוות הדעת של מרכז השלטון האזורי מדגישה כי “הגדרת התחום עליו תחול החקיקה צריך שתיקבע מראש. גבולותיו של חבל התקומה לא צריך להיות עניין משתנה בהתאם לקביעות השר.
המסמך מתריע בפני פוליטיזציה של מוסד התכנון שהינו גוף מקצועי, ומביע חשש מכרסום בחוק התכנון והבנייה: “ע“פ המוצע בתזכיר, ניתן יהיה באמצעות צו שר בלבד להקים עוד ועדות עם סמכויות תכנון ורישוי כמעט מוחלטות, מבלי שיקדם לכך הליך חקיקה מלא. המרכז מתנגד לכך באופן קטגורי. העניין המטריד ביותר בהסדר המוצע הוא ככל הנראה הסמכויות הנרחבות, כמעט בלתי מוגבלות, שמבוקש להעניק במסגרתו לוועדה.“
הפתרון המוצע הוא הקמת ועדת מישנה שתפעל תחת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, עם סמכויות מוגבלות. “המרכז מכיר בצורך ליתן מענה תכנוני איכותי ומהיר לחבל התקומה שניזוק במלחמה, אך מענה זה אינו צריך להיות ביטול של כל חוק התכנון והבניה על אזור זה.“!
ההתייחסות של מרכז השלטון האזורי לתזכיר חוק שיקום ופיתוח חבל התקומה מצטרפת לעוד 361 התייחסויות שהועלו לאתר החקיקה הממשלתי. בין המתנגדים היו החברה להגנת הטבע, שטענה ש“ניסיון העבר מלמד כי כאשר הממשלה מבקשת לקדם פיתוח במהירות, היא מקימה ועדות תכנון מצומצמות, עוקפות הליכי תכנון מוסדרים, בעלות סמכויות מוגברות, שלא לומר דורסניות“ ואת מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חרום באוניברסיטת חיפה, ומוסד שמואל נאמן בטכניון, שטענו ש“הצעת החוק במתכונתה הנוכחית הופכת את האזור, שגבולותיו נתונים להחלטה שרירותית, ל׳מגרש המשחקים׳ של הממשלה.“
פרסום
מטה התכנון במנהלת תקומה מקדם את תוכנית “שדרות דרום“ להקמת 5,000 יח״ד על שטח המיועד למתקן פוטו-וולטאי בקיבוץ ניר עם
תוכנית תמ“ל 1121 נדונה בוותמ“ל בסוף ספטמבר. התוכנית, המכונה“ שדרות דרום,“ נועדה לפיתוח שטח בצמוד לחלק הדרומי של העיר, בשטח 1,430 דונם. השטח המיועד נמצא בסמוך לכניסה הקיימת לעיר שדרות, לתחנת הרכבת ובנגישות גבוהה למערכת התנועה הארצית ולמכללת ספיר. היא מציעה כ-5,500 יח“ד בתמהיל מגוון. בנוסף, היא מציעה תוספת של שטחי מסחר ותעסוקה, מבנה ציבור ושטחי ציבור. תוכנית זאת מבטלת הלכה למעשה תוכנית מאושרת להקמת מתקן פוטו-וולטאי בשטחי קיבוץ ניר עם, בשיתוף עם חברת שיכון ובינוי אנרגיה, המתוכנן לקום על חלק מהשטח המיועד לשכונה החדשה.
גיא בסיס, מנהל הפיתוח העסקי של שיכון ובינוי אנרגיה: ״מדובר בפרויקט רחב היקף, ייחודי, שעבדו עליו שנים רבות. במחי יד כל העבודה שלנו יורדת לטמיון. שניה לפני שאנחנו עולים על הקרקע, כשהיינו ממש על סף קבלת היתר בנייה, הזמנת ציוד והתחלת עבודות ההקמה, הכל נעצר ונמחק.“
שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז המועצות האזוריות: “נדהמנו לראות כי בזמן שמדינת ישראל מדממת מהאסון שפקד אותה מאז השבת השחורה, בעיצומה של מלחמה בעזה, כשקהילות העוטף עקורים מביתם, בחרתם לקדם תוכנית שנויה במחלוקת.
