קובה, מדינה שאומנם ידעה ימים קשים בעבר, מתמודדת כעת עם אחד מהמשברים החמורים ביותר שלה. החשמל, אותו צורך בסיסי לחיים המודרניים, הפך למצרך נדיר בעבור מיליוני תושבים, אשר נותרו בימים האחרונים בצל החשכה.
המשבר שהחל בקריסה כמעט מוחלטת של מערכת החשמל השאיר את התושבים חסרי אונים, מנותקים מכל מה שמספק יציבות וביטחון יומיומי. בעידן שבו החשמל הוא תנאי הכרחי לכל דבר – מים, מזון, תחבורה ותקשורת – היעדרו הופך את החיים לבלתי אפשריים.
חיי יומיום שהושלכו לאחור
בעוד שרבים מאיתנו לוקחים כמובן מאליו את פעולת לחיצה על מתג החשמל, תושבי קובה חווים כעת את חיי היומיום בצורה אחרת לגמרי. דמיינו את עצמכם חוזרים הביתה אחרי יום עבודה ומגלים שהמקרר אינו פועל, שהמים אינם זורמים, ושהטלפון שאיתו אתם מתקשרים עם יקיריכם נותר ריק מסוללה. זו המציאות הקשה שקובה מתמודדת איתה.
תשתיות שלא עומדות בעומס
הקריסה של מערכת החשמל לא הייתה בלתי צפויה. התשתיות בקובה מתפוררות במשך שנים, לא עומדות בדרישות המודרניות. רשת החשמל שנבנתה לפני עשרות שנים לא תוכננה להתמודד עם הצרכים של מדינה שלמה, והמחסור בדלק מוסיף לקושי התפעולי.
תקווה מחודשת, אך רחוקה
בזמן שהרשויות בקובה נאבקות לשקם את מערכת החשמל, הציבור אינו רואה פתרון מיידי. כל תיקון דורש זמן, משאבים ומומחים – שלושה דברים שיש לקובה מעט מאוד מהם. גם האשמות הממשלה נגד הסנקציות האמריקאיות לא מצליחות לשכנע את התושבים הזועמים, שמאיימים במחאות הולכות ומתרבות.
אנחתם של התושבים
לא מדובר רק על נוחות, אלא על קיום בסיסי. ילדים ללא גישה למים נקיים, קשישים שזקוקים למכשירים רפואיים שאינם פועלים, ומשפחות שמנסות לשמור על מעט המזון שנותר להן לפני שהוא מתקלקל. זו מציאות קשה שחודרת לכל בית ולכל משפחה בקובה. תושבי המדינה מנסים למצוא דרכים להתמודד עם האתגר היומיומי הזה, אך התקווה מתרחקת ככל שהשעות עוברות והחשמל לא שב.
השאלה שנותרה באוויר
כמה זמן תוכל קובה להחזיק מעמד במצב כזה? וכיצד ישפיע המשבר הזה על העתיד של מדינה שגם כך נאבקת כבר שנים?
משבר החשמל הנוכחי אינו רק אתגר טכני או כלכלי, אלא משבר הומניטרי שנוגע לליבה של החברה הקובנית.