מבוא: למה אום למטה ובורג למעלה?
כמו בכל חיבור מכני, תמיד חשבתי שכאשר מחברים בורג ואום וממקמים אותם אנכית, יש היגיון שהאום יהיה למטה. ככה, גם אם משהו ישתחרר, הבורג לא ייפול וישאר במקומו.
אבל היום, נדבר על חיבורים חשמליים, במיוחד במקרים שבהם יש זרם גבוה או מתח גבוה ונעשה שימוש בנעלי כבלים גדולים.
התמונות מדברות בעד עצמן
ראו בתמונה למטה:
ניתן לראות שהברגים מופנים אלינו, כשהראש שלהם גלוי. במבט ראשון, זה נראה נוח ופשוט – אבל יש כאן בעיה.
מה הבעיה בחיבורים כאלה?
כשאנו מסתכלים על חיבור שבו ראש הבורג גלוי, החלק החשוב – האום – נסתר בצד השני.
זה אומר ש:
- קשה לדעת האם האום מחוזק כהלכה.
- ייתכן שהאום הודק רק חלקית, אבל בלי לראות אותו, אי אפשר לדעת זאת.
חיבורים שנעשים בשטח – לא תמיד כמו במפעל
במפעל, החיבורים נעשים באמצעות מומנט מדויק, לפי תקן, כך שהחיבור יציב ובטוח.
אבל בתנאי שטח, בזמן תחזוקה או תיקון, הדברים נראים אחרת:
- אין דרך לבדוק בקלות את רמת ההידוק של החיבורים.
- תקינה חשובה לזכור: יש להשאיר לפחות שני סיבובי הברגה גלויים מחוץ לאום.
בתמונה הבאה:
שימו לב – בחיבורים מסוימים לא ניתן לראות את סיבובי ההברגה, מה שמעלה חשש לגבי איכות החיבור.
כשיש הרבה כבלים וחיבורים – איך שומרים על סדר?
כאשר עובדים עם מספר רב של כבלים וחיבורים, לא תמיד אפשר לעקוב אחרי כולם. בתמונה השלישית נראה מצב שבו כמות החיבורים הופכת את המעקב לקשה במיוחד.
הפתרון שלי: חיבור נכון הוא חיבור גלוי
חיבור נכון צריך להיות נגיש ונראה לעין.
- גם אם זה דורש מאמץ נוסף בהתקנה, יש לוודא שכל חיבור גלוי ומאפשר בדיקה פשוטה.
- כך עושים זאת נכון: כשתרימו או תורידו את הראש, תוכלו לראות בבירור את מצב החיבור ואת מידת ההידוק שלו.
מסקנה: לראות זה לא רק נוח – זה בטוח
בתחום החשמל, כמו במכונאות, נראות החיבורים חשובה לא רק לנוחות – אלא גם לבטיחות.
חיבור שלא ניתן לבדוק אותו עלול להוות סיכון בטיחותי.
ולכן, לפי דעתי: חיבור נכון הוא חיבור שנראה לעין.
MASTAQ